בתים פתוחים 2014 – יומן מסע
שישי בערב, אני יושבת על הרצפה ליד המזווה עם מחברת ועט וסופרת תבניות, צלחות וחבילות קמח. ברוכים הבאים ליריית הפתיחה של הבתים הפתוחים בבית רסטה-פסטה
שנה: 2014
נהג מונית “יקר”
לא רק יקר, גם רמאי וכנראה אפילו גנב, העיקר ששיחקת אותה נחמד ואיזה מזל (יש לך) שהנוסעת שלך איבדה זמנית את האסרטיביות שלך ונתנה לך לדרוך עליה חופשי
במטבח של מאסטר שף עם שף קרלו קראקו
בשביל חובבת בישול ואוכל כמוני, לבלות יום שלם במחיצתו של שף, לא סתם שף, אלא שף איטלקי שרמנטי עם שני כוכבי מישלן, זה סוג של התגשמות של חלום
להיות אישה אחרת ליום אחד
מדי פעם זוכות בלוגריות סלונה לאתגרים מעניינים. הפעם, האתגר היה לכתוב פוסט ברוח פורימית – מי האישה שהייתי רוצה להתחפש אליה. רק כאשר התחלתי לכתוב, הבנתי את גודל המשימה
בלוגריות וילדים, שוקו ובישולים
בלוגריות וצאצאיהן מתכנסת לטעימת שוקו ולסדנת בישול בריא, מסתבר שזה מתכון לא רע לחברויות חדשות בין אימהות ובין ילדים וזה אפילו מעורר מחשבה
איזו מין אימא אני?
לפעמים אני אימא של צחוק והשתובבות, לפעמים אני אימא של חיבוקים, לפעמים אני אימא של גבולות ולפעמים אני אימא כושלת, אימא שלא מתמודדת, אימא בורחת.
רוצה שינוי, לומדת לדעת מה אני רוצה
כבר חודשים שמניע אותי הצורך בשינוי, הצורך לצאת מהבית ולפרוש כנפיים, לעשות משהו אחר, שונה, לצאת מדל”ת האמות של עצמי ושל המחשב שלי ולראות עולם ובני אדם.
סודות הפיצה ומתכון ללזניה הלבנה של אבא
אחת המוזרויות של אבא שלי, טיפוס בלתי קונבנציונלי בעליל, היא שהוא גבר איטלקי שמבשל. הבישול שלו הוא בישול מהלב ומהבטן וכשהוא מחליט ללמד, אני מקשיבה!
הגוף שלי ואני, מי פה הבוס בעצם?
מי שמכיר אותי יודע שאני “קצת” חולת שליטה. אני יודעת שהרבה מאוד דברים אינם בשליטתנו, אבל זה לא אומר שזה מוצא חן בעיני ושאני מוכנה להשלים עם זה
הילדה השמנה זו אני?
אמי תמיד אוהבת לספר איך הייתי ילדה רזה עד שלמדתי לקרוא. ממנה למדתי ללוות ארוחה בספר ומאז המשקל עלה וירד ועלה…
הייתי ילדה שמנמנה, עם השנים עליתי וירדתי, הפכתי לנערה עגלגלה ולאישה לפעמים מלאה ולפעמים שמנה. המאבק עם המשקל הוא מאבק שיימשך כל חיי אבל היום, בניגוד לאז, אני יודעת להסתכל על עצמי בעין קצת פחות ביקורתית ולקבל את עצמי כמו שאני, עם התוספות.