הכרעת בית הדין בערעורי התביעה וההגנה בעניינו של אלאור אזריה מסמנת אולי את סופה של הפרשה, אך האם משבר האמון והשסעים העמוקים שנוצרו ניתנים לתיקון?
היום הכריע בית הדין בערעורו של אלאור אזריה ודחה את ערעור ההגנה. הרשעתו של אזריה בהריגה נותרה בעינה, אך ספק אם ההכרעה היום היא גם סופה של הפרשה שהתחילה אל מול עיני המצלמה במרס 2016, היום שבו אזריה הפך מחייל אלמוני ל”חייל היורה מחברון“.
בקלות רבה, פרשת אלאור אזריה היתה יכולה לעבור מתחת לרדאר ולא להגיע למודעות הציבורית. הסיבה שהיא הפכה לסערה שממשיכה לעורר גלים כבר שנה וארבעה חודשים היא לא הירי שביצע אזריה וגם לא העובדה שתועד בעודו יורה במחבל, אלא שרשרת שלמה של אירועים שהפכו את האירוע מתקרית נקודתית לפרשה עקרונית שהעסיקה ומעסיקה אבל בעיקר משסעת את כל המדינה ושיש מי שדואג לא לאפשר לה לגווע.
איש אינו מכחיש שאלאור אזריה ירה במחבל דקות ארוכות אחרי סיומו של האירוע, הוא כנראה גם לא חייל צה”ל היחיד שירה בניגוד להוראות הפתיחה באש, הוא פשוט החייל חסר המזל שתועד עושה זאת. אך האירוע לא היה מגיע לממדיו הנוכחיים ללא כל אותם בעלי אינטרסים שרכבו על הגל והפכו את אלאור אזריה לסמל ואת הירי שביצע לעקרון וגרמו להווצרות סדקים עמוקים באכסיומה לפיה צה”ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם.
משפטו של אזריה לווה במשמרות מחאה מחוץ לבית הדין וברעש ציבורי בלתי פוסק. המושכים בחוטים שלהבו את הציבור ויצרו מציאות חדשה שבה כל מי שהעז לדבר בגנות המעשה עורר את זעמו הקדוש של ציבור התומכים הקולני. גם שר הביטחון דאז יעלון, גם הרמטכ”ל ובסופו של דבר גם בית הדין שהעז להרשיע את אזריה בהריגה וגזר עליו 18 חודשי מאסר. באווירה שנוצרה, הציבור לא מוכן היה לקבל פסיקה של בית דין בישראל, מרגע שההערכה שהתקבלה לא היתה זו לה כיוונו תומכיו של אזריה, מערכת המשפט הצטרפה מבחינתם לצד של “הרעים”.
גם התביעה וגם ההגנה ערערו על גזר הדין. ההגנה ערערה גם על הכרעת הדין לפיה אזריה אשם בהריגה. היום בית הדין יכול לקבל את ערעור ההגנה על הכרעת הדין ולזכות את אזריה לדחות את הערעור על הכרעת הדין ולהכריע בערעור על גזר הדין. במקרה זה עשוי בית הדין להחמיר את עונשו של אזריה ובעוד ששר הביטחון קורא לקבל את הכרעת בית הדין, עורך דינו של אזריה, יורם שפטל, כבר מבטיח שימשיך את המאבק עד לזיכוי מלא.
השבר שנוצר בחברה הישראלית הוא חסר תקדים. שבר באמון במערכת המשפט, בצבא, בשר הביטחון והכל כביכול בשמו של בחור צעיר שלא באמת ברור כמה שקל את המעשה שעשה ואם באמת רצה להפוך לסמל ולנושא דיון בית בית בישראל. הכרעת בית הדין בערעור לא תביא את הסיפור לסיומו, גם אם לא יהיה ערעור נוסף, מחר הוא היום שבו החברה הישראלית תצטרך לחפש את הדרך למצוא שוב את הסטטוס קוו ואת הערכים המשותפים שהופכים אותנו לחברה אחת.
