הבת שלי ואני אוהבות סושי בכל מצב ובכל שעה ביום, הגברים שבחבורה הם אכלנים בררנים שלא מחפשים הרפתקאות. ב-Frame יש משהו בשביל כולם, בלי פשרות על איכות
יש מסעדות שאני אוהבת לחזור אליהן שוב ושוב, לא רק כי אני נהנית מהאוכל ומהאווירה, אלא גם כי הן מצליחות לחדש לי בכל פעם ובביקור האחרון שלי במסעדת Frame בחנתי את המסעדה מזווית קצת אחרת. בפעם הראשונה שביקרתי שם זה היה במסגרת סדנת סושי עם בתי, הפעם השנייה היתה באירוע השקה של תפריט חדש והפעם הגענו, אמי ואני, ככה סתם, ביום רגיל בשבוע, לטעום חידושים נוספים בתפריט.
בררנים והרפתקניות
המשפחה שלי נחלקת לשני מחנות. מחנה אחד: הגברים שבחבורה שהם אכלנים שמרנים, שלא לומר בררנים, הם לא אוהבים הרפתקאות קולינריות ואזור הנוחות שלהם נמצא במקום שבו התפריט כול מנת פסטה או המבורגר וצ’יפס. הבת שלי ואני לעומת זאת אוהבת גיוון, הרפתקאות וטעמים חדשים. לכן, כל יציאה למסעדה מלווה משא ומתן ובפשרה ונדיר למצוא מסעדה משמספקת את הדרישות של כולם.
פיוז’ן במובן הטוב של המילה
בשבילי, Frame היא קודם כל מסעדה שמוגש בה סושי מצוין וייחודי, אבל היא הרבה יותר ממסעדת סושי. יש בה מבחר עצום של מנות ממטבחים שונים, מה שיכול לפעמים להיות מתכון לבינוניות, אבל לזכות המטבח של Frame, הם מצליחים להציע מגוון גדול מאוד בלי להתפשר על איכות או על נאמנות לרוחו של המטבח המקורי. יש פה פיוז’ן במובן הכי טוב של המילה וזה לא משהו שקל לעשות. איך הם עושים את זה? הרבה עבודה וחשיבה ובראש ובראשונה, שימוש במרכיבים איכותיים.
את הארוחה פתחנו במנת שרימפס איולי ובפטה כבד אווז. הפטה היה פשוט מצוין והוגש עם טוסטונים, רוטב יין מירין, אגסים וריבת בצל. המנה נדיבה ומומלץ לחלוק אותה כדי לא להתמלא יותר מדי עוד לפני העיקריות. השרימפס היו מטוגנים במעטפת של שערות תפוחי אדמה והוגשו עם איולי מנגו. הם היו פריכים מבחוץ ובמידת עשיה מדויקת ולמרות הטיגון לא היו שמנוניים או כבדים. בקלות היה אפשר להרכיב ארוחה שלמה רק ממבחר מנות הפתיחה הרחב שכולל, בין השאר, לבבות ארטישוק צרובים, דים סאם וסשימי בקר, כולן מנות שאני מתכוונת לחזור ולטעום בביקורים הבאים.
משהו לכל אחד
גם במנות העיקריות המבחר עצום. מנות נודלס, לחמניות באן (נפלאות, טעמתי בביקור קודם) וראפים במילויים שונים, מנות דג ופירות ים ומנות עוף ובשר. גם צמחונים וטבעונים ימצאו כאן בקלות מה לאכול, כאשר האופציות המתאימות מסומנות בבירור בתפריט. בתפריט הרחב הזה מצאתי לפחות 3-4 אופציות לכל אחד מהאכלנים הבררנים שלי, שזה המון. אנחנו, לעומת זאת, הלכנו (כמה מפתיע) על סושי ובמקום לבחור לבד, נתנו כיוון כללי של מה שאנחנו אוהבות וביקשנו שיפתיעו אותנו.
המבחר המצוין שהגיע אלינו כלל כמה מהרולים המיוחדים, בין השאר: ספייסי טונה וטוביקו, ספייסי שרימפס במעטפת סלמון, רול צלופח מצופה בסלמון וסשימי רול ללא אורז. הכל, ללא יוצא מן הכלל, היה טרי מאוד, אסתטי מאוד ועם טוויסט שהופך את הסושי לחוויה מעניינת יותר ושגרתית פחות.
את הארוחה ליווינו בקוקטילים. אני הלכתי על מוחיטו פירות יער על בסיס רם מתובל, פירות יער טריים ונענע, מומלץ בחום.
ואיך אפשר בלי קינוח?
בקושי רב גייסנו את קיבת הקינוח ואחרי התלבטות ארוכה, בחרנו בתותים מסקרפונה וקיבלנו גם נפוליאון ברולה. באמת שלא היה לנו מושג איך נתמודד עם קינוח אחד, בטח לא עם שניים, אבל הפתענו בעיקר את עצמנו וחיסלנו את הכל. הקינוחים היו קלים, לא מתוקים מדי ואקורד סיום מושלם, לצד אספרסו טוב, כמובן.
האם נחזור? זו לא שאלה אם “אם” אלא של “מתי” והפעם הבאה תהיה עם בהרכב המשפחתי המלא, כולל הבררנים והם לא יצאו משם רעבים, זה בטוח.
FRAME CHEF & SUSHI BAR
פריים רמת החייל, ראול ולנברג 2, תל אביב, טלפון: 03-6498080 שלוחה 1
פריים ראשון לציון, הראשונים 2, טלפון: 03-6498080 שלוחה 2
פריים נתב”ג, שדה תעופה בן גוריון03-6498080
** הכותבת היתה אורחת המסעדה
