ראש ממשלה שטובת המדינה לנגד עיניו היה מניח את המפתחות, אך נתניהו מפריח לאוויר מילים שקריות וריקות מתוכן על אהבת המדינה ונאחז בכיסאו בכל הכוח. אחריו המבול
היום שבו ממליצה המשטרה להעמיד לדין ראש ממשלה הוא לא יום שמח, גם לא עבור מי שמאמין שעל נתניהו ללכת (וטובה שעה אחת קודם). זה לא משמח לחיות במציאות שבה למשטרה יש יסוד סביר להאמין שראש ממשלה לקח שוחד והפר אמונים. זה לא משמח לדעת שעוד ראש ממשלה בישראל עשוי להיות בדרכו לכלא ובעיקר לא משמח לראות את התנהלות ראש הממשלה וסביבתו הקרובה ואת תגובותיהם. זה לא רק לא משמח, זה מדאיג.
המלצת המשטרה על העמדתו לדין של ראש הממשלה היא דרמטית, אבל על רקע החקירות הממושכות ושורת העדים הארוכה היא לא בדיוק מפתיעה. ההמלצה היא גם לא סוף הסיפור ואפילו לא האמצע, אלא רק פרק דרמטי בפרשה דרמטית שצפויים בה רגעים דרמטיים עוד יותר. עכשיו הכדור נמצא במגרשו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. בידיו הסמכות להחליט אם לקבל את ההמלצות ולהעמיד את ראש הממשלה לדין או לא. זה יכול לקחת חודשים ארוכים וכנראה שמנדלביט לא ימהר, ממש כפי שלא מיהר בעבר וחבל, כי כל יום שעובר בלי החלטה הוא יום שבו ראש הממשלה עוסק בעצמו במקום בניהול המדינה ועוד יום שבו השסעים בחברה הישראלית מעמיקים ונגרם נזק למדינה.
גם אם נתניהו ומקורביו היו רוצים שנחשוב אחרת, המלצת המשטרה היא לא דבר קטן. כל מי שאוהב לנופף בנתונים על המלצות משטרה שאינן מובילות לכתב אישום צריך לזכור שראש הממשלה היחיד לפני נתניהו שהומלץ על העמדתו לדין הוא אהוד אולמרט. אולמרט גם התפטר זמן קצר לאחר המלצת המשטרה.
במדינה מתוקנת ראש ממשלה שהמשטרה ממליצה על העמדתו לדין צריך להניח את המפתחות וללכת. לא כי לא נתונה לו חזקת החפות ולא כי התפטרות היא הודאה באשמה, אלא כי העיסוק בו פוגע בתפקוד הממשלה ופוגע במדינה וכי מנהיג צריך להיות נקי מכל צל צלו של חשד ולעמוד בסטנדרטים מוסריים גבוהים במיוחד. לא חסרות בעולם דוגמאות של מנהיגים שהניחו את המפתחות על דברים הרבה יותר קטנים, לא בהכרח כי היו אשמים, אלא כי דבק בהם חשד וזה מספיק. אבל במדינתו המקולקלת של נתניהו, המלחמה על הכיסא גוברת על האינטרס הציבורי וגם אם הוא מספר לנו במילים יפות כמה חשובה לו טובת המדינה, מעשיו מצביעים על ההפך.
